נגישות אתרים – מה באמת חשוב לדעת בתהליך ההנגשה

כבוני אתרים וגם כלקוחות, חשוב לנו לבנות את האתרים הכי מדוייקים שיש.

כיום רשת האינטרנט הינה חלק בלתי נפרד מחיינו; היא משרתת את האדם בכל תחומי החיים-מבחינה אישית, בריאותית, תרבותית, מקצועית, לימודית, אקדמית, צרכנית, ועוד.

בעוד שאתרי אינטרנט זמינים ונגישים כמעט לכל דורש לא כך הדבר עבור אנשים עם מוגבלות, כפי שהיום ברור שכל בניין או חנות צריכים להיות נגישים ולאפשר גישה נגישה לכולם, לרבות אנשים עם מוגבלות, ולצורך כך עליהם לבצע הסדרי נגישות כגון: חניית נכים, רמפה לצד המדרגות, מעלית בבניין ושרותי נכים, כך היום יש להנגיש גם אתרי אינטרנט ואפליקציות.

נכון לסוף 2013 מדינת ישראל מחייבת עפ"י חוק הנגשה של אתרי אינטרנט ואפליקציות .

מצד הלקוח שמשלם על האתר- הוא רוצה בעיקר אתר יפה שייצג את העסק שלו בצורה הויזואלית הטובה ביותר, וגם לפעמים יהווה זרוע המשכית פרקטית של העסק: אם זה חנות מכירות, קטלוג, אתר קורסים, אתר תדמיתי, או אתר מאמרים.

לא תמיד מזמין האתר מודע לחוק ההנגשה במדינת ישראל, ובתור בוני אתרים נעשה לו חסר גדול אם ניידע אותו על החוק.

אחד הנושאים שהכי מפחידים בתחום הזה הוא הנגישות.
לקוחות יודעים שמבחינה משפטית האתר צריך להיות ״מונגש״ וצריכה להיות הצהרת נגישות, אבל הם לא יודעים באמת מה זה אומר.

יתרה מכך, הם לא יודעים שנגישות לא מתייחסת רק לאתר, אלא לעסק כולו!

אתרים שלא מונגשים חשופים לתביעות ועלולים לעלות לבעל העסק עשרות ומאות אלפי שקלים בטווח הרחוק.

בואו ננפץ כמה מיתוסים ונעבור על כמה כללי אצבע חשובים בנושא נגישות האתרים, מאחר והשוק מוצף מידע שגוי ודיסאינפורמציה על הנושא.

אז, למה בכלל להנגיש אתרים?

הנגשת אתרי אינטרנט מאפשרת לאנשים עם מוגבלויות לגלוש בנוחות וגם משפרת את חווית הגלישה לקהלים נוספים

קהלי היעד שיכולים להנות מהנגשת אתר הם לדוגמא (גודלם מוערך בכ- 25% עד 30% מהאוכלוסייה):

• גולשים עם מוגבלות ראייה – החל מעיוורון מוחלט, דרך לקויות ראייה ועיוורון צבעים וגוונים ועד הרכבת משקפיים – עבורם זה קריטי – להם ההנגשה יכולה להגדיל קונטרסט של צבעים, להגדיל אותיות או להקריא את הכיתוב או לתאר את התמונה בעזרת תוכנות מקריאות (נדבר על זה בהמשך)
• גולשים עם מוגבלות פיזית – בין אלה בעיקר גולשים עם מוגבלויות בידיים המקשות על תפעול העכבר והמקלדת. (במקרה הזה אתר שבו אפשר לעבור בקלות בין אלמנטים בעזרת חצים או tab יעזור לנו)
• אנשים עם מוגבלות שכלית קוגניטיבית – בין אלה בעיות בהבנה, קשיי קריאה. (פה ההנגשה תהיה על ידי תוכן ברור וקריא בלי ״התחכמויות״
• אנשים מתקשים מסוגים אחרים – לדוגמא לקויות למידה, גולשים שאינם מכרים את השפה, אנשים בעיית קריאה, יכולת הבנה של שפה פשוטה, קשיי התמצאות באתר, קשיי תפעול, חוששים מטכנולוגיות ועוד.

למה טוב לבעל עסק שיש לו אתר מונגש?

מעבר לדרישה בחוק בנושא הנגשת אתרים, לבעלי עסק כדאי שהאתר שלהם יהיה מונגש מכמה סיבות:

1. הגדלת כמות הגולשים באתר- מאחר והאתר נגיש ליותר אנשים.
2. כמו שאמרנו, זוהי חובה. ועל ידי הנגשה נעמוד בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תקנות נגישות לשירות – סעיף 35 להנגשת אתרי אינטרנט
3. שיפור חשיפת אתר האינטרנט במנועי החיפוש – נרחיב בהמשך מדוע הנגשה משפיעה על חשיפה.
4. שקט נפשי יחסי מתביעות ככל הניתן.

אחרי שהבנו למה כדאי לנו להנגיש, ועבור מי, בואו נעבור על 4 מיתוסים בנושא נגישות האתרים.
לאחר מכן נבחן מה עלינו לעשות כדי שהאתר שלנו יהיה נגיש.

4 מיתוסים בנושא נגישות אתרים:

1. מיתוס: מספיק להתקין תוסף נגישות והצהרת נגישות, והתוסף הזה יודע להנגיש את האתר ב100%!

האם זה כ"כ פשוט? האם תוסף נגישות פותר את כל הבעיות? האם זה ירחיק אתכם מתביעה?
תוספי הנגישות, או מה שבעצם אנחנו רואים באתר בתור האייקון של האיש בכיסא גלגלים, או איש בתוך ריבוע כחול -הוא בעצם סרגל כלים שנפתח בלחיצה ומאפשר לקורא הדף לבצע כמה פעולות פשוטות כדי לשפר את קריאות הדף.
החוק בכלל לא מחייב שיהיה באתר "תפריט נגישות".
ככל שהנושא נחקר יותר כך רואים שמשתמשים שבאמת צריכים נגישות (כי יש להם עיוורון או מגבלה מוטורית, למשל) לרוב בכלל לא משתמשים ב"תפריטי נגישות".
אמנם תפריטי הנגישות עוזרים לנו בפונקציות מסוימות, אך אינם מספקים נגישות מקסימלית למי שבאמת זקוק לה.
אתר נגיש יכול להיות "שקוף" – ללא שום סימן בולט שהוא נגיש – אבל הוא נבדק והותאם עבור משתמשים עם לקות ראייה, עיוורון, לקות מוטורית, אפילפסיה וכו'.
אם האתר לא נבדק והוא מכיל ליקויים רבים אין ערך אמיתי בפרסום הצהרת נגישות שאינה מדויקת. כדי לוודא שהאתר נגיש דרושה עבודה מקצועית ואם מחפפים האתר עדיין חשוף לתביעות גם אם הותקן בו תוסף ופורסמה הצהרת נגישות.

2. מיתוס: עסקים פטורים ממס, או אתרים פרטיים לא צריכים נגישות

יש דעה רווחת שרק אתרים ״גדולים״ כמו אתרים ממשלתיים, חנויות, אתרי קורסים מחוייבים בנגישות על פי חוק.
אבל זה מיתוס שגוי. על פי חוק הנגישות בישראל, ל האתרים שפונים לקהל ישראלי חייבים בנגישות וזה כולל אתרי תדמית, אתרי תוכן ודפי נחיתה.
כשזה נוגע לעסקים פטורים, אין הנחיה גורפת, אבל ההמלצה כדי להמנע מתביעות היא עדיין לדאוג להנגשה בסיסית לפחות.

3. מיתוס: אתר נגיש זה דבר יקר מאד, ולכן אם לוקחים לי עשרות אלפי שקלים על אתר – זה כנראה אומר שהוא נגיש.

חשוב לשים לב, נגישות אמנם מצריכה עוד קצת עבודה על האתר מאשר ״סתם״ עיצוב ובניה, אבל, אם האתר מתוכנן טוב מראש, והמעצב והמתכנת מעלים את התכנים, התמונות והעיצוב בצורה נכונה מותאמת נגישות מראש, העבודה לאחר מכן, בהתאמה לנגישות הוא יחסית לא גדולה ואין סיבה שתעלה לך בתוספת של אלפי או עשרות אלפי שקלים!

אתר נגיש אכן דורש עוד הוצאה, אבל זה לא תמיד יקר כמו שנוטים אולי לחשוב.
מהצד השני, אם אתם מתלבטים בין להוציא כסף על אתר ״זול״ ולא נגיש, לעומת להוסיף עוד קצת במחיר כדי להנות מאתר נגיש ומותאם- קחו בחשבון שעל ידי השקעה כספית זו עכשיו, תוכלו ליהנות מראש שקט מתביעות של אלפי, או מאות אלפי שקלים ולא לבזבז אנרגיות וכסף על התגוננות מול תביעה.

4. מיתוס: להנגיש אתר זה מסובך וזקוקים למתכנת שמבין בנגישות

לא בהכרח.
אמנם יש מה ללמוד על נושא הנגישות אבל כל מעצב/בונה אתרים שמבין היטב את וורדפרס ואלמנטור יכול. להבין נגישות עוזר לנו גם בבנייה של אתרים יפים ומקצועיים יותר ומאמן את היכולות שלנו בהרבה תחומים שהם מעבר לנגישות – כמו עיצוב, חוויית משתמש ועבודה עם קוד.

עכשיו שברור לנו מה ״לא נכון״ בנושא נגישות האתרים, בואו נעמיק במה חשוב ״כן״ לדעת:

איך נבנה אתר מונגש על פי חוק?

נתייחס לנושא הנגישות כבר בהכנת התכנים!

מה הכוונה?
כן, יש דבר כזה ״תוכן מונגש״
אם התוכן שלנו יהיה ישיר, ברור ולא מתחכם, ואם מבנה האתר והתוכן שלנו יהיה הגיוני וזורם – בעצם עשינו צעד ראשון בהנגשת האתר לאנשים עם מוגבלות. (ובכללי ישמנו כלל חשוב בקריאה זורמת ונעימה לכלל האוכלוסיה)

אז מה עושים?

1. מחשבה על אפיון ברור ונוח, בלשון פשוטה ״שיהיה קל להתמצא״ ולמצוא מה שמחפשים.
2. כתיבת תכנים בצורה מובנת ללא שגיאות כתיב או טעויות פיסוק.

זוכרים שבתחילת הטקסט אמרתי שהנגשה טובה של האתר עוזרת לנו בקידום אורגני בגוגל?
הנגשת התוכן בצורה המתוארת כאן גם תשפר את ביצוע האתר והחשיפה האורגנית שלו…
למה? כי המילים הנכונות יופיעו כמה שיותר פעמים באתר ובמקומות הנכונים, דבר אשר יקפיץ את האתר למקום גבוה יותר בתוצאות החיפוש.

נתייחס לנגישות כבר בשלב הבניה והעיצוב של האתר:

1. הנגשת מבנה וflow האתר כדי שיהיה מותאם לאנשים עם מוגבלות- היררכיה מסודרת וברורה. בלשון פשוטה ״שיהיה קל להתמצא״- כל התורה של עיצוב וחווית משתמש UX/UI על רגל אחת…;)
2. יצירת תוכן עניינים נגיש ונוח לשימוש בקרב הקוראים במידה ויש לנו מקטעי טקסט ארוכים או מאמרים.
3. הנגשת התוכן באתר כדי שאנשים המסתייעים באמצעות טכנולוגיות מסייעות כגון קורא מסך יבינו בצורה הטובה והמדויקת ביותר מה כתוב במסגרת האתר – שימוש נכון בכותרת מתאימות בהתאם לסדר ההיררכי במסמך או באתר, תיוג נכון של כותרת, תת כותרת, פסקאות וכן הלאה.
4. יאפשר ע"י מקשים לדלג ישירות לאזורים העיקריים של האתר. – אמנם נשמע לנו משהו בסיסי, לטייל בין אלמנטים באתר עם מקלדת או בעזרת כפתור tab אבל באתרים שנבנים לדוגמא באתרים של Drag and Drop כמו וויקס, או מערכות דומות לה, יכולים להווצר מקרים בה סדר האלמנטים יהיה לפי הסדר בהם נבנו ולא סדר כרונולוגי.
5. חשוב שהאתר יכלול מנוע חיפוש מובנה, תפריט עליון מסודר/פוטר מסודר, תוכן עניינים ו/או מפת אתר.
6. שימוש נכון בצבעים או תווים במסגרת המסמך. (אם יש צורך להדגיש משפט, נבחר צבע בולט וכמובן bold)
7. הנגשת תוכן ויזואלי במסגרת התוכן כמו למשל תמונה, תמונת רקע, גרף, טבלה ועוד.
8. האתר יעוצב כך שתהיה ניגודיות בצבעים על מנת להקל קריאה של לקויי ראייה. לדוגמא: לא נשים כותרת לבנה על רקע בהיר, מאחר ואנשי כבדי ראיה יתקשו בקריאת הטקסט, נקפיד על קונטרסט טוב וחזק.
9. הוספת טקסט אלטרנטיבי לתמונות בצורה הממחישה את המידע בתמונה בצורה הטובה ביותר: כל תמונה- תיכלול בנוסף העלאתה תיאור טקסטואלי אשר יתאר את הנראה בתמונה – זה נקרא בשפה המקצועית "ALT" – המשמעות היא שללא טקסט חלופי "ALT " לתמונות לא יוכל הגולש העיוור לדעת מה ניראה בתמונה.
   במקרה שהתמונה משמשת ככפתור, נתאר את הפעולה שעושה הכפתור ולא את התמונה.
   לדוגמא אם יש תמונה של זוג אנשים מחובקים, אבל לחיצה על הכפתור מעבירה אותנו לעמוד מסויים,
   בתיאור האלטרנטיבי נכתוב ״לחיצה למעבר לעמוד…״ ולא ״בתמונה זוג אנשים מחובקים״.
10. שימוש נכון בפונטים מתאימים בדגש על סוג פונט נגיש, הגודל שלהם והנראות שלהם.
11. שימוש בקישורים בצורה נכונה ומובנת במסגרת התוכן הנגיש.
12. האתר יאפשר להגדיל ולהקטין את האתר מבלי לפגוע בעיצובו הן ע"י שלוש ברירות מחדל בראש העמוד והן ע"י שימוש במקשים ב Control + / – .
13. האתר יעוצב בצורה פשוטה. זה לא אומר שהעיצוב לא צריך להיות יפה ומושקע, אלא זה רק אומר שצריך לקחת בחשבון גם את מי שבסופו של דבר צריך להתמצא ולראות את האתר.
14. הוספת דף הצהרת נגישות – (עליה נעבור בחלק הבא)- הוספת חלק המסביר על נגישות אתר האינטרנט שלך ועל הדרך להשתמש בו ומדור בו מפורסמים הסדרי הנגישות של העסק/ארגון ופרסום פרטי רכז הנגישות של הארגון.

חשוב לציין שההנחיות להנגשת התוכן לא אומרים שהעיצוב יהיה פחות טוב או פחות מעניין, ההנחיות דווקא יגרמו למבקרים באתר להתמצא בקלות ולהבין יותר טוב את תוכן האתר, אבל אולי הם כן יהוו מגבלה קלה לשאיפות של ״אתרכמו שאין לאף אחד״, במקרה הזה הפשרה תהיה למען ההנגשה. 

תוסף נגישות והצהרת נגישות

תוסף נגישות

תוסף נגישות, הוא תוסף שניתן ורצוי להוסיף לאתר כדי לשפר את היכולת של אנשים עם מוגבלויות לגלוש באתר, כמו כן בהתקנת התוסף אנחנו בעצם מוסיפים את סמל הנגישות לאתר בצורה אוטומטית ובכך גם עונים על דרישות במסגרת החוק.
התוסף מספק יישומי נגישות שימושיים עבור האתר שלך, בתהליך התקנה מיידי ומוסיף לנו את אייקון הנגישות וסרגל הנגישות שכולנו מכירים שמופיע בקצוות האתר, בו מקלדת נרחבת המאפשרת לאנשים לנווט בפונקציות הנגישות השונות.

כמו שכבר הסברנו, התוסף לא מחליף עבודה מקדימה ויסודית של נגישות.
אבל –
אם האתר נכתב ועוצב ב״רוח״ של נגישות מלכתחילה, התוסף הזה יכול לסגור לנו את הפינה האחרונה להנגשת האתר.

ישנם תוספי נגישות חינמיים וישנם בתשלום – התוספים בתשלום מספקים לנו בד״כ פונקציות יותר נרחבות וגם כוללים שירותים נוספים כמו סקירת נגישות, ושירותי בדיקה ושיפור הנגישות באתר. שירותים אלו כוללים יעוץ של אנשי מקצוע ופתרון ידני של בעיות.

הצהרת הנגישות:

הצהרת נגישות הינה חובה לפי תקן WCAG 2.0  וככפוף לדרישות החוק בישראל. 
הצהרת הנגישות חייבת להופיע בכל אתר אינטרנט, לא משנה מה גודל האתר.
הצהרת הנגישות מתייחסת גם לעסק עצמו- במידה והעסק פיזי.
ז״א, איזה אמצעים נקט בעל העסק להנגיש את העסק הפיזי בנוסף להנגשת האתר. לדוגמא, האם יש כניסה נגישה לנכים, האם יש שירות טלפוני, האם יש כניסה רחבה, האם יש שילוט ברור וכה'.

הצהרת הנגישות צריכה להרחיב על אפשרויות ההנגשה שבוצעו באתר, מה כלל תהליך ההנגשה. בנוסף, חשוב לציין בהצהרת הנגישות את פרטי איש קשר של רכז הנגישות האחראי לנגישות בארגון (בעסקים קטנים מדובר בבעל העסק) ובמקרה של הערה יהיה ניתן לפנות אליו ולקבל טיפול בהתאם.

מטרתה של הצהרת הנגישות היא לאפשר לאנשים עם מוגבלויות אשר יכנסו לאתר שלכם לקבל פרטים רלוונטיים בעד הנגישות באתר או בעסק הפיזי ולהכיר את תפעול הפונקציות הקיימות באתר. במידה וישנם חלקים שלא הונגשו באתר מסיבה כלשהי כמו פטור יש לציין זאת ולאפשר לאנשים עם מוגבלויות לקבל חלופה אלטרנטיבית במקום ולכן חשוב מאוד שאותו אתר יציין את דרכי הפנייה אליו גם בהצהרת הנגישות.

כתיבת הצהרת הנגישות צריך להיות בשפה פשוטה וברורה בכך שכל משתמש שייגש להצהרת הנגישות כולל אנשים עם מוגבלויות יוכלו להכיר את הסביבה אליהם הם נחשפים.

ההצהרה צריכה לכלול מידע אמין ומופרט בלבד.

מה עושים במידה ויש לי נגישות לקויה באתר ופנו אליי בנושא הזה או איימו עליי בתביעה?

חשוב לדעת שבמידה ויש פניה לגבי ליקוי נגישות באתר, זה לא סוף העולם ויש לנו 60 יום לתקן את הליקוי ולהציג אותו לאחר שתוקן.

על מי האחריות במידה ויש לקות בנגישות? על בונה האתר או על הלקוח?

בתהליך יצירת אתר, כל הצדדים רוצים בטוב ביותר: בונה האתרים רוצה לספק את האתר הטוב ביותר ללקוח, והלקוח רוצה תמורה עבור הכסף ששילם – במקרה הזה: באתר טוב ומונגש.
במעמד החוזה יצויין מי נושא באחריות על הנגישות.
בכל מקרה לאחר סיום העבודה או במהלך העבודה, יכול הלקוח או הסטודיו לפנות לחברה שמתמחה בנגישות ולקבל מהם שירות מעבר ובדיקת נגישות האתר (שבכל מקרה הוא חלק נפרד מהעיצוב והבניה של האתר)

הגישה שלי בנושא נגישות אתרים

אני מעצבת ובונה אתרים שנים רבות, ויודעת היטב לעצב ולבנות חווית משתמש מדוייקת עבור הלקוחות.

משתמשים מרוצים, שמבינים מה צריך לעשות, בקלות ובנוחיות, ומתנהלים בתוך האתר/מערכת/אפיליקציה בצורה הכי פשוטה ואינטואיטיבית. עיצוב נאה וחדשני, הוראות והסברים ברורים ומובנים – כל אלה מספקים ללקוחות שלכם הנאה ותועלת מחוויית הגלישה, ולכם – לקוחות שמתנהגים כמו שהייתם רוצים. 

עיצוב ממשק משתמש (UI/UX) הוא הדבר שעושה את ההבדל בין מערכת/אתר/שירות מוצלח, שמייצגת ומשיגה את האסטרטגיה הדיגיטלית שלכם, לבין כזה שלא מושך ומפעיל את המשתמשים שלכם בצורה נכונה, ולא משיג את מטרותיו.

הנגשה היא רק חלק מזה; מאחר ועיצוב נכון, ובניה ומבנה נכון של האתר מהווים כבר 90% מההנגשה.

אצלי בסטודיו, אני לא מתחייבת ב100% נגישות, מאחר וזה דבר בלתי אפשרי להנגיש אתר ב100%, אלא אם כן יש מישהו שעובד על האתר 24/7 ומנגיש כל מילה ועובר עשר פעמים על כל שורה שעולה לאתר.

אני מראש מעצבת ובונה בחשיבה נגישה, ולכן נשאר בסיום העבודה רק לעבור ולוודא שהכל מונגש,
לשפר טקסט אלטרנטיבי, קישורים ותיאורים של כל הניסתר מהעיין, לוודא תקינות קישורים ולבסוף לדאוג להצהרת הנגישות ותוסף הנגישות.

במידה והלקוח רוצה נגישות ברמת AAA שהיא המחמירה ביותר (מה שבעיקר מתייחס לאתרים גדולים כמו אתרי ממשלה, חנויות גדולות וכדומה), ניתן לבצע פעולות אלה דרך חברה המתמחה בנגישות